הבעיה: מנוי חודשי לא מתאים למוצר עם עלות משתנה בטירוף. ב-SaaS רגיל, מנוי חודשי עובד כי העלות השולית בדרך כלל נמוכה וצפויה. משתמש כבד ב-Google Docs לא הורס את המודל העסקי של גוגל. משתמש כבד ב-CRM לא אמור לייצר לחברה עלות תפעולית שגבוהה פי כמה מההכנסה ממנו. ב-AI זה שונה. שני לקוחות יכולים לשלם אותו מחיר חודשי, אבל אחד ישאל כמה שאלות פשוטות והשני יעלה מסמכים, יריץ ניתוחים, יבקש כתיבת קוד, יפתח סשנים ארוכים, יפעיל מודלים יקרים ויצרוך הרבה יותר כוח מחשוב. מבחינת המשתמש זה נראה כמו “עוד הודעה לצ’אט”. מבחינת הספק זו יכולה להיות עוד צריכת GPU, עוד טוקנים, עוד עלות. הבעיה קיימת גם בדאטה סנטרים - כשדאטה סנטר AI גדול מתחיל את חייו עם מיליארדי דולרים של השקעה, חלק משמעותי ממנה ב-GPU של NVIDIA, ואז צריך להחזיר את ההשקעה דרך לקוחות שישלמו על שימוש לאורך שנים. אבל אם הלקוחות המרכזיים הם חברות AI לא רווחיות, שעדיין שורפות מזומן, אז הסיכון לא נמצא רק אצל הסטארט-אפ. הוא עובר גם לספקי הענן, לחברות הדאטה סנטרים, לבנקים, לשוק האג"ח ולשוק המניות. המספרים בתחום הדאטה סנטרים מחייבים שאלה פשוטה: מי ישכור את כל כוח המחשוב הזה? מתוך 114GW של דאטה סנטרים שאמורים להיבנות עד סוף 2028, רק 15.2GW נמצאים בפועל בבנייה כלשהי. כדי להצדיק את ה-15.2GW האלו, יידרשו כ-156.8 מיליארד דולר בשנה בהכנסות מהשכרת GPU, ואם מחשבים את מלוא ה-114GW, המספר עולה לכ-1.18 טריליון דולר בשנה.